יום ראשון, 30 באוגוסט 2015

פותחים שולחן בדיאנא המיתולוגית שבנצרת - מלכת המטבח הערבי במיטבו!

מסענו בעקבות הספר "המטבח הערבי-גלילי", הוביל אותנו הפעם לנצרת, היישר אל המסעדה שמזוהה יותר מכל עם אוכל ערבי מסורתי ומשובח - הלוא היא דיאנא המיתולוגית. הספר מביא מתכונים מסורתיים של 28 שפים ערבים מהגליל ושף דוחול, השף והבעלים של דיאנא, הוא אחד מהם.  
בספר משתף שף דוחול ספאדי מתכונים שעברו במשפחה ומוגשים במסעדה עד היום
  • חומוס אבו דוחול עם רוטב תטבילה
  • סלט פטוש
  • סלט זעתר
  • קבב על מקלות קינמון
  • תבשיל עולש בר
  • אוסובוקו טלה ועדשים

דיאנא הוקמה ע"י אביו של שף דוחול וזה ירש אותה והפך אותה למעוז קולינארי ערבי, שמושך אליו כבר שנים רבות קהל מעריצים נאמן מכל רחבי הארץ. עבור רבים, ביקור בנצרת לא ייחשב כביקור בלי לעבור בדיאנא ויש לא מעטים שמגיעים אליה במיוחד, אפילו ממדינת תל-אביב הרחוקה...
עבור אודי, הביקור היה סוג של סגירת מעגל מרגשת: "לפני למעלה מעשור ניהלתי פרוייקט גדול בנצרת ובאיזשהו שלב, מנהל המקום רצה להודות לצוות שעבד איתו והזמין את כולנו לדיאנא... עד היום לא התאוששתי מההלם שחוויתי באותה ארוחה, שהתחילה בשפע הסלטים המשובחים שמילא את השולחן, אך אלו היו רק הסיפתח למנת הדגל שלא איחרה להגיע - צלעות הכבש המדהימות ביותר שאי פעם זכיתי לאכול! ומאותו יום, כל ביקור עבודה בנצרת כלל, כסעיף חובה ביומן, ארוחת צהרים בדיאנא... כל כך הצטערתי שהפרוייקט ההוא הסתיים..."... וכך, בעוד אודי משתפך בזכרונותיו מהימים ההם, והמלצר הוותיק, אותו אחד שהגיש לו את הארוחה ההיא(!), הופיע לידינו והחל להעמיס את השולחן בסלטים. אותם סלטים, אותה איכות, אותו הטעם ואותו המבחר העצום... אודי היה המום... ממש מסע במנהרת הזמן...

ואכן, דיאנא מזכירה מסעדות "של פעם", כאלו שמשמרות את המסורת והאיכות וכמעט ולא נוגעות בתפריט המנצח במשך שנים. אותו אוכל משובח, אותם טבחים מיומנים, אותו שף שמנצח עליהם ביד רמה (שף דוחול בוחר עד היום בעצמו ובקפידה את הטלאים שלו ומעורב אישית בכל מנה שיוצאת מהמטבח), אותו שירות לבבי ואישי - והנה לכם מתכון מנצח לשנים רבות, שמסביר למה דיאנא נותרה במיטבה ולא התפתתה לנהור אחר טרנד מסעדות הפיוז'ן, ששטף את ארצנו הקטנטונת... 

אז אחרי כל כך הרבה מילים וזכרונות, בואו נעבור לאוכל. הרבה אוכל. תתכוננו:

אל השולחן זרמו מגוון גדול של סלטים, כולם טריים וניכר היה שהוכנו הרגע. כולם מדויקים וכולם - מאוד, אבל מאוד טעימים!!!
ספיחה נהדרת - קן קטן מבצק עלים מתפצפץ אך עדין כל כך, חבק בגומתו עיגול בשר טלה קצוץ, (אודי שלא אוכל גלוטן נאלץ להמנע, אך אני חיסלתי בשמחה את העיגול שלו ...)
קובה פריכה טבולה ביוגורט.
המנה הזו היתה לא פחות ממעולה! לכאורה פשוטה, אך הבמיה היתה מטופלת כ"כ מדויק... השידוך עם העגבניות, החמיצות, המתיקות ומשהו מעושן... הצלחת "לוקקה"...
חומוס אסלי ומושלם!
גם כאן ניכרה יד שף שף מחונן - העלים, שהוקפצו בהמון שמן זית עם קוביות העגבניה, יצרו הרמוניית טעמים שקשה היה להפסיק ולאכול.
בעודנו נהנים עוד ועוד מהסלטים הנפלאים ומנות הפתיחה, מילא את המסעדה צליל של מעין "תיפוף" במקצב מהיר... סובבנו את הראש ובדיוק, באותו מקום כמו פעם, על אותו בוצ'ר גדול ובסכין ענקית, נקצץ בשר הטלה ורימז שהקבב המפורסם בדרך (נחשב לאחד הטובים אם לא ה-טוב בארץ...). הצליל המבשר את בואו סימן לנו להפסיק להתמלא מהשפע שעל השולחן וחיכינו בציפייה גדולה למנה העיקרית.
היה שווה לחכות! דוחול הכין לנו 2 צלחות של מעורב טלה: צלעות טלה, שישליק פילה טלה והקבב המיתולוגי על הקינמון. אך העונג לא הסתיים בבשר שהיה נהדר ועשוי לעילא! על הצלחת נחו מבחר פירות מתוקים ממולאים ומופלאים, שהתחברו נהדר עם בשר.
בשלב זה כבר לא יכולנו לנשום, אך המשימה מחייבת... חיסלנו בהנאה רבה מלאבי משובח!

החזרנו למטבח צלחות מלוקקות ומבריקות למשעי ורשמנו לעצמנו, שכמה טוב שדיאנא ממשיכה בדרכה הנפלאה ושיותר לא נקפח אותה כל כך הרבה שנים. הביקור הבא יקרה ובקרוב ושווה נסיעה מיוחדת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה